סיפור #7- שורשים באוויר: ללכת בעקבות הלב

Violeta Shalev

להישאר באזור הנוחות נותן לנו את האשליה שרק לרגע החיים שלנו תחת שליטה ויש בהם וודאות.

הקטע הוא שאנחנו והחיים כל הזמן בתנועה, אנחנו משתנים ומתפתחים מרגע לרגע. אם נאחז באיך שבא לנו שהחיים שלנו יראו, לא יהיה מקום לתת לחיים להפתיע אותנו.

אז, מה אם נתבונן על זה שאנחנו לא המחשבות שלנו וגם איננו הקול שאומר לנו שאיננו מסוגלות ליצור משהו חדש בחיינו כי זה מפחיד מדי. מה אם נפתח עבורנו את האפשרות לתת למשהו חדש להיכנס לחיינו?

זה מתחיל בצעד אחד קטן קדימה שמקרב אותך כמה צעדים יותר קרוב אל הלב שלך. זה לא עניין של מה יותר מפחיד: להישאר באזור הנוחות גם אם אין לך אוויר ואת זקוקה לשינוי כדי לחזור לעצמך וזה מפחיד ללכת אל הלא נודע או לצאת מאזור הנוחות אל עבר משהו חדש בידיעה שגם שם יהיו קשיים אבל לפחות את מקשיבה לקול הפנימי שבלב ויוצאת למסע עצמי.

בעיניי פחות מפחיד להיכשל מאשר לא לנסות בכלל. וכדי להתמיד בלהתמסר למסע חיינו, דרושה מוטיבציה עצמית ותשוקה.

איך שומרים על המוטיבציה חיה כאשר הכל מסביב לא יציב? איך מוצאים השראה ליצור בזמנים קשים כמו בזמן של מלחמה או מזג אוויר משתנה, איך החיבור לגוף ולהיות בתנועה עוזרים לנו להרגיש ולפעול מתוך חיבור עצמי? ומה עוזר לנו להתמיד ביצירה תוך כדי תנועה כשדברים מסביבנו משתנים כל הזמן?

פגשתי את ויאולטה שליו, מטפלת בתטא הילינג, לשיחה מרתקת כאשר אירחתי אותה בפרק 7 בפודקאסט שלי שורשים באוויר (לינק לפרק המלא בסוף הסיפור). והיא עזרה לי לפצח את התשובות לשאלות האלו.

את ויאולטה הכרתי בסדנת היכרות עם תטא הילינג שהיא העבירה באונליין. והדרך שבה היא מנחה ומעבירה את המדיטציה והשיח האינטואיטיבי שמקדים למדיטציה פשוט נגע לליבי. בזכותה התחלתי לאהוב תטא הילינג ולהקשיב לפודקאסט שלה: פודקאסט- מדברת חופשי. ואני ממש אוהבת להיפגש איתה במדיטציה הקבוצתית השבועית (מוזמנים להצטרף מכאן ל: קבוצת מדיטציה שבועית) שהיא מעבירה ולהיות נוכחת במרחב הקסום בהנחייתה שאני כל כך מחכה לחזור לזה אחרי נובמבר כשהיא חוזרת מהחופשה שלה. בינתיים אפשר להנות מ ערוץ יוטיוב- מדיטציות + סדנאות תטא הילינג

ויותר מזה, אני ממש אוהבת את החברות שהלכה ונרקמה בינינו משיחה לשיחה.

את השיחות בינינו עשינו במרחק גיאוגרפי בין גואטמלה לקוסטה ריקה. וזה רק מראה ששום מרחק גיאוגרפי לא מונע מאנשים להתקרב ולהכיר באמת.

ויאולטה הגיע לגואטמלה עם מזוודה אחת מפוצצת בדברים אחרי חצי שנה שהיא גרה בארצות הברית, שם היא עשתה לעצמה זימון מציאות (בתטא הילינג קוראים לזה "הגשמה") בו היא כתבה איזה בן זוג עתידי היא רוצה שיהיה לה: "מישהו שיהיה לי איתו קליק על ההתחלה ושתהיה התאמה, שנוכל לטייל בעולם בוואן ואוכל לבנות איתו בית." ויומיים אחרי שהיא עשתה את הזימון הייתה בה הרגשה שהיא חייבת לנסוע לגואטמלה. היא לא ידעה שהיא תכיר שם את הבן זוג שלה, טריסטן. הוא טס לגואטמלה מגרמניה כדי לשפץ סירה עם חלום להפליג בעולם והיא טסה לגואטמלה בשביל עצמה. כשהם נפגשו זו הייתה אהבה ממבט ראשון, אך היא הבינה זאת רק בדיעבד. כשהוא הציע לה להפליג איתו מסביב לעולם הוא שאל אותה רק דבר אחד: יש לך מחלת ים? היא ענתה שלא ואמרה: אותי מעניין רק דבר אחד, יש לך ווי פי על הסירה?. לא אבל, אם זה התנאי אנחנו יכולים להזמין!

וזה פשוט מראה שכשאוהבים באמת, אז לא צריך את כל התירוצים שמסביב כדי לא לתת לעצמך צ'אנס לחוות אהבה אמיתית. כשהיא עשתה את הזימון זוגיות היא לא ידעה שיש את האופציה לטייל מסביב לעולם בסירה והיא גם לא ביקשה בן זוג קטן ממנה בכמה שנים אלה מישהו בגילה. אך לחיים יש דרך להפתיע אותך, וכל מה שאת יכולה לעשות זה פשוט להחליט שאת מתמסרת אל תוך החיים במלואם.

Violeta & Tristan

כבר שנתיים וחצי שהם חיים בגואטמלה ומשפצים את הסירה ביחד כדי להפליג בעולם.

עם כל שינוי המזג אוויר שם, דברים לא צפויים שקורים כשמשפצים סירה וחיים במדינת עולם שלישי שמתלווה לזה גם ההשפעה של המלחמה בישראל על הנפש גם כשגרים רחוק, הלב תמיד עם ישראל.

ויאולטה סיפרה לי מה הכי עוזר לה להתמיד בלפתח וליצור את העסק שלה של תטא הילינג: "אני חושבת שאחד הדברים שהכי עוזרים לי להתמיד זה קודם כל תנועה. אני קמה בבוקר ועושה יוגה או יוצאת לרוץ וזה עוזר לי לפקס ולשחרר את הקולות רקע. כי אני מרגישה שהנשמה שלי מנסה לדבר איתי כל הזמן, האינטואיציה שלי מנסה לדבר איתי והמקומות האלה שאני לא מקשיבה ולא שומעת זה מקומות שבהם אני עסוקה בשיח עם המיינד שלי, בשיח עם כל הקולות וכשאני נמצאת בתנועה, עושה יוגה או רוקדת הרבה פעמים זו לא צריכה להיות איזו שהיא תנועה מחושבת. פשוט תנועה שאני רגע פורקת מתח מהגוף, שזה כמו להעביר חוטר בצינור של הגוף. ואז אני ממש יכולה להקשיב לנשמה שלי. בגואטמלה היה ממש קשה להתמיד בריצת בוקר, כי היו ימים שהמזג אוויר פשוט לא איפשר את זה מרוב חום. וזו מדינה שמשתנה כל הזמן, אז אי אפשר כל כך לתכנן את היום".

לפני ארצות הברית וגואטמלה ויאולטה גרה בישראל. המציאות, הלחץ ותפעול עסק עצמאי הפגישו אותה עם המון כאב. היא הרגישה שהיא בורחת ממנו בזה שהיא טסה למדינות אחרות בתקווה ששם לא תפגוש כאב, אך בחו"ל היא נפגשה עם קשיים אחרים וביניהם היא הבינה שהיא לא יכולה לברוח מהחיים עצמם. לקח לה זמן והיא בסוף הגיע למן תחושה כזו בגואטמלה שהיא פחות בורחת מהכאב. משהו בהתמסרות לשפץ את הסירה ביחד עם טריסטן, בהתמדה תוך כדי מזג אוויר לא צפוי עזר לה להתקרקע ולפגוש את עצמה.

ההתמסרות הזו להתמקד במשהו אחד ארוך תווך כמו שיפוץ סירה, לצד יצירת מערכת יחסים עמוקה עם בן זוגה וההחלטה להישאר בגואטמלה לא רק עזרו לה להתקרקע לפגוש את עצמה כל יום מחדש ולהיות בהודיה על מה שיש לה ועל החיים שהיא יצרה. היא אמרה לי: "את התוכנית הכשרה של תטא הילינג לא הייתי מצליחה ליצור, זה משהו שרציתי הרבה מאוד שנים אבל לא היה לי את הבסיס של התשתית של הקרקע הזאתי שלמדתי אותה דרך זה שנשארתי במקום אחד".

לשפץ את הסירה לקח להם הרבה יותר זמן ממה שהם חשבו בהתחלה, שזה היה 3 חודשים. כי הם לא היו מוכנים להתפשר ופשוט לדחוף ולבנות אותה בכוח. הכל היה בסנכרון עם מזג האוויר המשתנה והחיים הדינאמיים בגואטמלה. מה שאיפשר להם להעמיק ולבנות את הקשר ביניהם ולימד את ויאולטה מה זה להישאר במקום אחד ופשוט להתמסר לחיים.

הם רצו ללמוד מתוך ההישארות הזו איך למצוא את הנקודה המתוקה ביניהם ולייצר את המוטיבציה אחד לשנייה. היא מספרת לי: "הכי הרבה כסף שהרווחתי בעסק היה אחרי שהתחייבתי לשפץ את הסירה עם טריסטן. כי בעצם פתאום הבנתי את זה רק אחרי זה, שלפני כשרציתי לעשות עבור עצמי, נגיד להחזיר את המינוס שנוצר בארץ בעקבות הלוואה מאד גדולה שלקחתי בארץ כדי לבנות את העסק שלי וגררתי אותה 5 שנים.

וכל עוד הייתי צריכה לעשות את זה עבורי כשלא הייתה לי הרבה מוטיבציה. הרגשתי שאני שורדת. ובגואטמלה היה לי משהו שרציתי לחיות בשבילו. רציתי שנצא ונטייל, רציתי לא להיות כבולה ושלא יהיו לי הלוואות ומשהו שיחזיק אותי מאחור. ותוך 9 חודשים מאז שאני והוא התחלנו לצאת החזרתי את כל ההלוואות שלי, את כל המינוס וזו פעם ראשונה שהייתי בפלוס של 20000 שקל בחשבון.

כי ראיתי מה אני מרוויחה, לפני זה ראיתי כל הזמן מה אני מפסידה. פתאום שהיה לי קשר משמעותי ואנחנו בונים בית ביחד. זוכרת את ההגשמה שעשיתי?

שאני רוצה שגם נבנה בית ביחד וגם נטייל בעולם, אז קיבלתי את שניהם בו זמנית. לכלכל אותנו ולהמשיך את החלום הזה זה עליי.

זה נתן לי מלא מוטיבציה, התחלתי ללמד ולטפל בצורה הרבה יותר עקבית. ופה גיליתי כמה מעט אני צריכה, וזה היה מדהים. פתאום אני לא צריכה כל כך הרבה."

סיקרן אותי לשאול את ויאולטה איך מעוררים את התשוקה בתוכנו כדי להמשיך ליצור בזמן שיש בישראל מלחמה ובזמן שאנחנו עוברות תקופות קשות. וזה מה שהיא ענתה:

"בעיניי, זה הכל מתחיל מהגוף. זאת אומרת זה שאלה שכל הזמן חיפשתי איך אני מעלה לעצמי את המוטיבציה, איך אני גורמת לעצמי לעבוד בעסק העצמאי שכבר יש לי אותו 7 שנים? והיה לי הרבה מאוד תקופות שפשוט לא היה לי כוח ולא היה בא לי לשווק את עצמי. וזה שהיה לי מינוס בבנק לא גרם לי לקום בבוקר עם תשוקה, אלה לקום בבוקר עם לחץ שהניעה אותי לפעול וזה לא תרם. ואני חושבת שנקודת המפנה שלי הייתה כשבאמת התחלתי לעבוד עם הגוף. כי בעצם בשביל שתהיה לך מוטיבציה את צריכה להרגיש ובשביל להרגיש את צריכה לא להיות מנותקת מהגוף".

הטיפ שויאולטה בחרה להשאיר עבור מי שמקשיב לנו הוא:

"להיות בתנועה פיזית: ריצה, לצאת להליכה, בין אם זה כשיש רעיון ליצירה אז פשוט לצאת להליכה ורגע ללכת לנשום ולתת רגע לעבד את זה. וזה הדבר שהכי תומך והכי טבעי עבורנו בני האדם. כתיבה זה כבר יותר מתוחכם אבל העיבוד הראשוני קורה דרך ריקוד, בכי, צחוק או כל תנועה שהיא. אז פשוט לחזור לגוף כשרוצים לעשות איזה שהוא מהלך שלא הולך וזורם. להתחיל להתמקד בגוף כשהוא בתנועה והדברים יפתחו".

אני (דניאל) חושבת שכדי שהרגל חדש, יצירה שאנחנו יוצרות, הטמעת תחביב חדש בשגרה... יוכלו להישאר, להחזיק לאורך זמן, להתעצב ולהשתנות ביחד איתנו- כי אנחנו משתנים כל הזמן. אנחנו צריכות לבחור להישאר עם הדברים כמו שהם. בעליות, בירידות ופשוט לתת מקום לעצמנו להתפתח ביחד איתם.

כי דברים מחזיקים רק כאשר אנחנו עוברים דרכם. עושים איתם דרך. שם נוצרת המוטיבציה. שהיא בעצם לא לרצות להגיע ליעד כלשהו. אלה למצוא את הכוחות בתוכנו להישאר לצמוח עם משהו חדש שבחרנו לעשות, להכניס לחיינו או לשנות בחיינו... כשהוא הולך ומשתנה. פעם נהיה קשה/ מאתגר, פעם משעמם ופעם קליל. וזה הרגע שהוא הופך להיות חלק מאיתנו. זה מה שנקרא לתת למוטיבציה ולהתמדה במשהו שחשוב לנו לשנות אותנו לטובה. לקרב אותנו כמה צעדים יותר קרוב אל הלב שלנו. וזה דורש מאיתנו להתמסר אל עצמנו ואל החיים עצמם.

ויאולטה ואני מזמינות אתכם להאזין ל: פרק 7- ללכת בעקבות הלב בפודקאסט "שורשים באוויר".

כאן תוכלו ליצור קשר עם ויאולטה. אני ממליצה הבחום על הטיפולי תטא הילינג איתה: אינסטגרם של ויאולטה

נתראה בפרק והסיפור הבא של שורשים באוויר ביום שישי בשבוע הראשון של אוקטובר.

באהבה,

דניאל מישאלי