סיפור שבועי #11: בית בלב, בית עם שורשים

התמונה צולמה בנחל שמצאתי בדרכים בפורטוגל. מזכיר לי שאנחנו מוצאים דברים יפים באמת כש אנחנו לא עסוקים בלחפש אותם

אישה מהממת אמרה לי השבוע שאנחנו היהודים ניסינו להכות את שורשים שלנו באדמה בהרבה מקומות בעולם כמו ספרד, פורטוגל, פולין, מרוקו... וכל פעם באו וכרתו אותנו מהשורשים שלנו. אבל המסורת שלנו, הלאום, הדת היהודית, התרבות חזקים מהכל.

הסיפור שלנו היהודים עבר בין דורות. לאחרונה אני בחקירה איפה אני רוצה להקים בית. הסיפור של העם שלי הוא סיפור של נדודים, של כמיהה ליצור מקום משלך.

זה קטע חזק אצל ישראלים בשנתיים האחרונות, הרבה בגלל המלחמה, לעשות רילוקיישן.

ובאיזשהו מקום אנחנו תמיד משתלבים ומסתגלים למקום חדש אך מרגישים חצי שייכים.

אני בלב שלם אומרת שרק כאשר הדרכתי בחינוך החברתי בעין המפרץ וגרתי שם שנתיים, הרגשתי בבית.

הלב שלי היה שלם.

ויש משהו בלשמור על מסורת של חגים, על קידוש בשישי ועל מאכלים ישראלים בבישול ביתי שלא משנה איפה אהיה בעולם אני ארגיש לרגעים בבית. וכמו שהיהודים נדדו המון שנים עד שהם הקימו בית בארץ כנען. לשנים רבות אחר כך מדינת ישראל. זה עוד יותר גורם לי לחשוב על משהו שאותה אישה מהממת אמרה לי על זה שאנחנו עם שלאורך ההיסטוריה ניסו לכרות לנו את השורשים ונשארנו עם שורשים באוויר. היא אמרה לי: שלא צריך להסתכל על ההחלטה איפה אני רוצה "להקים בית" כמשהו עצום, אם כרגע בא לי לגור שנה בקוסטה ריקה אז מהמם ואם ארצה לעבור למקום אחר אז זה גם בסדר.

להיות בחקירה סביב מה שעושה לי טוב, מתאים לי ונותן לי את הסביבה שנכונה לי זה מעולה!

אני מאמינה שהעולם הוא קסום מעל כל הדברים שהם לא טובים מסתתרים להם מקומות קסומים, א.נשים מדהימים שעדיין לא פגשתי ובתור יהודייה ישראלית זו זכות להסתובב בעולם הגדול ולספר בגאווה את הסיפור של העם שלי והמדינה שלי.

בחנוכה האחרון ידיד שלי בקוסטה ריקה שהוא קתולי שאל אותי: למה העולם שונא את היהודים ומצד שני אנחנו הקתולים מאוד אוהבים אתכם וגם ישראל זו ארץ הקודש?

אז אמרתי לו שזו שאלה טובה. שהיהודים הם א.נשים חכמים ומשכילים ולא רוצים ורצו לאורך ההיסטוריה לפגוע באף אחד. אלה רק שמרו על המסורת, הדת והערכים שלהם.

ודתות אחרות מתוך קנאה רצו לפגוע בהם. וכשהוא שאל על איך זה שלמרות כל מה שהעם היהודי עבר הוא שרד, חי ונושם. אז עניתי לו ש: "לא משנה כמה חושך ינסה לכבות את האור הוא תמיד ימצא את הדרך לזהור". והמדינה והעם שלנו הוא הוכחה מהלכת של חוסן, של אמונה של בני אדם עם ערכים. חלק שכחו זאת, אך זה אף פעם לא מאוחר מדי להדליק את האור.

אני משאירה אתכם עם שיר עוצמתי שהביא את יובל רפאל לנצח בגמר של הכוכב הבא ולייצג אותנו באירוויזיון: The writings on the wall- (Cover by Yuval Rafael)

כולי תקווה שימים טובים קרבים לבוא. שיחזרו כל החטופים והחטופות הביתה, עד האחרון/אחרונה שבהם.

נתראה בסיפור שבוע הבא,

דניאל מישאלי