סיפור #1 שורשים באוויר: על רילוקיישן לפורטוגל בעיניים טובות

"הגענו לכפר נידח בצפון פורטוגל, היינו הזרים היחידים פה, ובהתחלה לא ידענו מילה בפורטוגזית..."

זה היה ינואר 2024. שיא החורף בפורטוגל. קצת נבהלתי מכמה קר פה אבל הוקסמתי מהירוק, הטבע והשקט שמייחדים את צפון פורטוגל, שקרובה מאוד לגבול הצפוני עם ספרד, אמרה לי צוף שהחליטה ביחד עם בעלה לעבור לפורטוגל.

תמיד היה להם במחשבה הרצון לעבור למדינה חדשה לטובת חוויות חדשות וליצור בית במקום אחר.

"הפעם הראשונה שנתקלתי במחסום שפה, הייתה כשאישה פורטוגזית באה אליי עם ערימה של מכתבים וניסתה להסביר לי שאני צריכה שתהיה לי תיבת דואר", אמרה לי צוף.

מאז, כבר שנה שצוף ובעלה לומדים איך לחיות בפורטוגל ובונים את החיים שלהם שם.

"הפורטוגזים הם מאוד סובלניים אלינו, ממש מסבירים לי אם אני לא מבינה משהו ואני פשוט לומדת פורטוגזית רק מלחיות בפורטוגל, להיטמע בין המקומיים, הדרך הכי טובה ללמוד שפה היא מתוך הקשר. הלמידה של הפורטוגזית שלי עדיין קורית, ומה שהכי עוזר ללמוד זה שהמקומיים לוקחים אותי לראות דברים בכפר ומסבירים לי, בין עם זה לגבי התרנגולות, העיזים או שהם הכינו כל מיני מאכלים מקומיים והכירו לי מאכלים שלא הכרתי... אחת השכנות שלי הייתה מזמינה אותי כמעט כל יום והיינו מדברות על קפה, ולאט לאט כמו שאתה מתחיל לדבר עם ילד היא הייתה אומרת לי בהתחלה מילה אחת, אחר כך 2 מילים, אחרי זה כבר משפט שלם ולאט לאט ככה התחלתי להבין יותר ולדבר יותר. היא ממש אימצה אותנו. הרבה השתמשנו בתקשורת שהיא אחרת, לא רק תקשורת מילולית כמו תמונות, גוגל, הרבה ג'סטות, הבעות פנים. גם הרקע שלי בתור קלינאית תקשורת שעסקתי בזה בארץ עזר לי מאוד לארגן את השפה בראש. לקחת את החוקים והתבניות שאני לומדת בשפה הפורטוגזית ולהלביש אותם על למשל: הטיית פעלים או כל מיני חוקים כאלה ואחרים של השפה. שיתפה אותי צוף על החוויה שלה ללמוד פורטוגזית.

אז איך נראים החיים שלך בצפון פורטוגל? שאלתי את צוף, שתיקח אותי קצת אל תוך העולם שלה של להקים משפחה ברילוקיישן בפורטוגל, לבנות בית ולהכיר את התרבות הפורטוגזית לעומק.

וזה מה שהיא סיפרה לי:

שהחיים בפורטוגל רגועים, אם אתה צריך להשלים משימה אחת ביום ועשית אותה אז כל הכבוד. בהתחלה הם היו קצת כמו תיירים, הם טיילו וחקרו הרבה מקומות אבל עכשיו הם קצת יותר במסגרת של שגרה. לקום בבוקר, ללכת לעבודה, סופר, ופעילויות אחרות, נגיד היא נפגשת בכפר שהם חיים בו עם קבוצה של נשים מכל העולם שגם הן ברילוקיישן. כדי לתת אאוטלט למקום הזה שהיא עדיין זרה בפורטוגל, לא משנה כמה שהיא תתערבב עם המקומיים. תמיד, לטענתה, היא תהיה "הזרה, לא זו שזו התרבות שלה מלידה". הכי כיף זה הטבע בפורטוגל ושבכל מקום יש מה לראות.

יש הבדלי תרבות בין פורטוגל וישראל, כמו זה "שלקח לנו המון זמן להסביר למקומיים בכפר הנידח בו אנחנו גרים שלא נבוא לכנסייה ביום ראשון או בכללי להסביר להם מה זה יהודים". אנחנו היהודים, בטוח הישראלים ולפי דעתי גם היהודים הראשונים שהם פגשו. ואפילו אני חשבת שזה נושא שהם מתקשים לתפוס אותו כי עדיין בקריסמס האחרון אחת השכנות שלנו הזמינה אותנו אליהם, היא שאלה אותנו: מה אתם עושים בקריסמס? ואני אומרת לה: פרסיוסה (Preciosa, שזה מילה נרדפת ליפה בפורטוגזית וספרדית) אנחנו לא חוגגים קריסמס, יש לנו חג אחר. כנראה שזה משהו שדומה בין ישראל לפורטוגל, שהם לא יכולים לשאת את המחשבה שמישהו לבד בחג. מה שעוד למדתי על התרבות של פורטוגל זה שהם אנשים עם קצב מאד איטי, לטוב ולרע כי גם כשאת נתקלת בבירוקרטיה הם מאוד מאוד איטיים". שיתפה אותי צוף על השוני והדומה בין התרבות של פורטוגל לישראל.

צוף שיתפה אותי שהיא הגיע לפורטוגל בעיניים טובות וסקרניות.

"לא באתי להעביר את ישראל לפורטוגל או לשפוט את התרבות שלהם. אלה באתי ממקום של להסתכל על המקומיים בעין לא שיפוטית ולהיטמע בתרבות, בחגים ובחיי היום יום שלהם. וגם דברים שהיו מאוד רחוקים ממני כמו למשל החגים שלהם שהם לא כמו החגים שלנו, השתדלתי מאוד לתת מקום לדבר הזה. והשפה הפורטוגזית שלמדתי בזכות זה, הן מילים שקשורות לתרבות ולמקום לא בהכרח השיח שהייתי לומדת בקורס פורטוגזית. ואחד הדברים שאנחנו יודעים היום זה שלמידה מעוגנת בהקשר של כל דבר, שפה בפרט, היא הלמידה הכי טובה. הלמידה מתוך התנסות בשפה עזרה לי ללמוד את השפה יותר מהר פה וגם אני חושבת שכאשר הם נפגשו במצב שאני כבר מכירה משהו תרבותי שלהם, אם זה הדרך בה הם קוראים לקפה או הדרך בה הם מתייחסים למנה מסוימת אז פתאום היה בינינו משהו משותף. אה אוקיי, היא אחת משלנו!. אני חושבת שאלו דברים שממש בולטים לי עכשיו במבט לאחור, להגיע מהמקום הזה של להסתכל על איך האנשים חיים במדינה שהגעתי אליה ולא כופה את המנהגים והתרבות שלי על מישהו אחר."

צוף מאמינה שאוכל מחבר בין אנשים. היא כבר הכינה כמה פעמים מטעמים ישראלים וכיבדה את השכנים וגם הם הכירו לה את התרבות של פורטוגל דרך המאכלים שלהם.

ובהקשר של אותו חג המולד שצוף ובעלה הוזמנו אליו למרות שהם יהודים. הם בסוף הגיעו, נתנו לשכנים שהזמינו אותם מתנה והם גם הבינו שלא משנה שהם כבר שנה בפורטוגל, עדיין לא נפל למקומיים האסימון שהם יהודים וחוגגים חנוכה. צוף אפילו הביאה להם לביבות תפוחי אדמה כדי להסביר להם.

והיא הראתה להם מה זו חנוכייה. והמתנה שהיא ובעלה קיבלו מאחת השכנות בערב חג המולד הייתה פסל של מריה וישו. שזה מאוד קתולי. זו הייתה הדרך של המקומיים להראות לצוף כמה היא חשובה להם, וחשוב להם שהיא תרגיש שייכת לפורטוגל. זה באמת מקום, לטענתה של צוף ואני מסכימה איתה, שמחסום תרבותי לא יכול לפרוץ, אבל העיקר הכוונה הטובה.

ואיזה מסר את בוחרת לתת, כצידה לדרך לכל מי שרוצה לעשות רילוקיישן או ללמוד שפה חדשה?

"כדאי שתלמדו כמה מילים בסיסיות בשפה של המדינה לפני שאתם עוברים אליה, אני כן הגעתי עם אוצר מילים בסיסי מאוד. בעיקר מילים מספרדית שדומות, ואני חושבת שמה שהכי עזר לי ואני חושבת שזה הטיפ הכי טוב: להגיע מתוך מקום פתוח להכיר תרבות ושפה חדשה וכמה שיותר להיות עם א.נשים שזה השפה שלהם. לא לפחד מלטעות!, אף אחד לא יכעס עליכם גם אם תעשו טעויות בשפה, בטח שלא הפורטוגלים". צוף

יש מנהג עתיק ימים ב 1 במאי בפורטוגל להניח פרחים צהובים בכניסה לבתים. צוף מספרת על זה בפרק הראשון של הפודקאסט

אני וצוף מזמינות אתכם להאזין לפרק הראשון המלא של שורשים באוויר: (לינק: https://creators.spotify.com/pod/show/danielle331/episodes/1--e2ue87l)

בו תוכלו לשמוע את צוף מספרת את הסיפור שלה.

נתראה בסיפור והפרק הבא של הפודקאסט שורשים באוויר ב 28/02/2025

(אני כותבת ומוציאה פרק פעמיים בחודש. שישי ראשון ושישי אחרון של כל חודש)

מאת: דניאל מישאלי.